גישות שונות בניתוחי אף |
האף בנוי משלד גרמי (עצמות) ושלד סחוסי. בניתוח משנים את מבנה שלד, כלומר משנים את גודלם של החלקים הסחוסיים ואת גודל העצם של האף ומניחים לעור להתכווץ ולקבל את צורת השלד החדש להשלמת המראה האסתטי. קיימות מספר טכניקות לניתוחי אף, כאשר ההבדלים הם במיקום החתכים וצורת החשיפה: א. גישת רטרוגראד (היפוך) - החתך נעשה בתוך האף, ללא סימן חיצוני, בחיבור בין שני סחוסים. הופכים את קצה האף כמו אצבע של כפפה ומתקנים את הסחוסים בהתאם לצורך. גישה זו היא מוגבלת מאוד ומתאימה לתיקוני פרופיל בעיקר. (בגישת רטרוגראד החתכים פנימיים ולכן אין סימנים חיצוניים אחרי ניתוח על האף). ב. שיטת הילוד - מוסיפים בגישה זו חתך קשתי נוסף בתוך הנחיר שמאפשר לחלץ את הסחוסים החוצה, לתקנם ולהחזירם. שיטה זו מאפשרת גישה נוחה לקצה האף כדי להצר אותו ולעדנו. זוהי הגישה שאני מעדיף במרבית הניתוחים. בכל מקרה, בשתי הגישות הנ"ל, החתכים הם פנימיים ולכן אין סימנים חיצוניים אחרי הניתוח. ג. ניתוח אף פתוח - מוסיפים חתך לרוחב הקולומלה (העמוד שבין הנחיריים) ומפשילים את עור האף. שיטה זו מאפשרת לי להוסיף שתלים באף כאשר יש צורך לתמוך ברקמות, להגדיל או להרחיב את האף. את השתלים אני נוטל ממחיצת האף בדרך-כלל, או מסחוסי האפרכסת כאשר המחיצה אינה מתאימה. גישה זו הינה האידיאלית לתיקון אפים לאחר ניתוח כושל , לתיקון אפים צרים מאוד או קצרים ולשחזור אף לאחר חבלה או תאונה. |
||